החלטה בתיק בר"ע 54036-02-12

1.     המבקשת, רשות שדות התעופה בישראל, הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו בקשה דחופה למתן סעדים זמניים במסגרת סכסוך קיבוצי, נוכח צעדים ארגוניים בהם נוקט משיב 2 - ועד הנדסאים, טכנאים ומהנדסים במבקשת החל מיום 11.1.12.

בית הדין האזורי נעתר חלקית לבקשה למתן צו מניעה זמני (השופט דורי ספיבק ונציגי הציבור מר דוד נס ומר גרשון עמל; ס"ק 40522-01-12). בית הדין קמא הורה לצדדים להאיץ את קצב המשא ומתן ביניהם באופן רצוף וזאת על רקע העובדה שתוקפו של ההסכם הקיבוצי בין הצדדים פקע לפני קרוב לשמונה חודשים. בית הדין האזורי נתן צו מניעה המחייב את המשיבים לקיים שגרת עבודה תקינה ברשות שדות התעופה בכלל ובנמל התעופה בן גוריון בפרט, בכל הנוגע לתנועת מטוסים מישראל וממנה ובטחון הנוסעים ופוקדי שדה התעופה. בית הדין האזורי קבע כי צו המניעה לא יחול על המשך העיצומים הננקטים החל מיום 11.1.12 בשני פרויקטים ארוכי הטווח - פרויקט בידוק מזוודות ופרויקט שדרוג מסלולים וכי הצווים יעמדו בתוקף עד לדיון נוסף הקבוע בפניו ליום 12.3.12. נגד החלטה זו הגישה רשות שדות התעופה בישראל בקשת רשות ערעור לבית דין זה.

2.     משבא ההליך לפנינו הורה בית הדין, בהחלטת הנשיאה מיום 29.2.12, כי המשיבים יגישו תגובתם לבקשה עד ליום 4.3.12. במסגרתה יתייחסו להליכי המשא ומתן ככל שממשיכים להתקיים בינם לבין המבקשת.

3.     לאחר בחינת כלל החומר המונח בפנינו, לרבות טיעוני הצדדים והחלטת בית הדין האזורי מושא הבקשה, באתי לכלל מסקנה כי בשלב זה אין ליתן רשות ערעור ודין הבקשה להידחות. טעמי לכך אבאר להלן.

הרקע לבקשה

4.     ההסכם הקיבוצי האחרון בין המבקשת, רשות שדות התעופה בישראל (להלן - הרשות)  לוועד הנדסאים, טכנאים ומהנדסים ברשות שדות התעופה בישראל, הוא משיב 2 (להלן - ועד הט"מ) נחתם ביום 10.6.09 (להלן - הסכם 2009). בהסכם 2009 נקבע כי תוקפו יסתיים ביום 30.6.11. כעולה מהחלטת בית הדין האזורי, החל מחודש יוני 2011 החלו הצדדים במשא ומתן לקראת חתימה על הסכם קיבוצי מפעלי חדש. המשא ומתן בין הצדדים צבר תאוצה החל מאוקטובר 2011, עם חתימת הסכם קיבוצי מפעלי בין הרשות לוועד העובדים התעופתי ברשות.

5.     ביום 2.11.11 פנתה הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן - ההסתדרות) לרשות בבקשה לקבל תגובתה לבקשת ועד הט"מ להכריז על סכסוך עבודה. ביום 22.11.11, לאחר שהתקבלה תגובת הרשות ולאחר שהתקיימה פגישה בנושא בהשתתפות נציג הרשות, יו"ר הסתדרות המהנדסים, יו"ר הסתדרות ההנדסאים הטכנאים ויו"ר ועד הט"מ, מסרה ההסתדרות " הודעה על שביתה או השבתה" במסגרתה פירטה את הנושאים שלטענתה יש בהם כדי להצדיק נקיטה בצעדים ארגוניים החל מיום 11.12.11. בד בבד הודיעו ראשי ההסתדרויות האמורות כי לא יינקטו צעדים ארגוניים עד סוף דצמבר 2011.

6.     ביום 29.12.11 נקט הוועד בצעד ארגוני ראשון, במסגרתו עזבו המנהלים המשתייכים לדירוג ההנדסאים הטכנאים והמהנדסאים (להלן - דירוג הט"מ) את כנס המנהלים השנתי של הרשות. החל מיום 11.1.12 משביתים עובדי הט"מ, למעשה, שני פרויקטים מרכזיים של הרשות:

א.      פרויקט בידוק מזוודות אוטומטי (HBS) - פרויקט שהיקפו מוערך בלמעלה ממאה מיליון שקלים. בביצוע פרויקט זה מעורבת חברת סימנס כקבלן ביצוע. עבודות קבלן הביצוע להקמת מערכת זו תלויה בעבודתם של העובדים בדירוג הט"מ. הרשות התחייבה לפעול להשלמת הפיילוט לפרויקט, במסגרת הליך בבית המשפט העליון הגבוה לצדק (בג"ץ 4749/07 האגודה לזכויות האזרחי בישראל - רשות שדות התעופה), עד ליוני 2012 ולהשלמת הפרויקט ברמה התפעולית עד לינואר 2013 (להלן - פרויקט המזוודות)

ב.       פרויקט שדרוג המסלולים - פרויקט אשר החל בראשית שנת 2010 ומיועד להסתיים בחודש יוני 2013 (להלן - פרויקט שדרוג המסלולים). במהלך תקופת הפרויקט מפעילה הרשות את מערך ההמראות והנחיתות בנמל התעופה בן גוריון (להלן - נתב"ג) באמצעות מסלול אחד בלבד במקום שניים, באופן, כך לטענת תושבי יישובים סמוכים, שמשפיע על האקלים והרעש. גם פרויקט זה הגיע לפתחו של בית המשפט הגבוה לצדק במסגרת עתירות שהוגשו בין היתר כנגד הרשות על ידי רשויות מקומיות שונות.

בנוסף לאמור, הודיע ועד הט"מ, ביום 11.1.12, שתיקון תקלות שוטפות ייעשה רק באישור מראש ועל פי הנחיותיו של יו"ר ועד הט"מ.

ההליך בבית הדין האזורי

7.     ביום חמישי, ה - 19.1.12, הגישה הרשות לבית הדין האזורי בקשה דחופה למתן סעדים זמניים וסעדים ארעיים במעמד צד אחד במסגרת סכסוך קיבוצי. במסגרת הבקשה התבקש בית הדין ליתן סעדים לפיהם יחזור ועד הט"מ לשגרת עבודה תקינה ברשות. עוד התבקש בית הדין להורות להסתדרות להפעיל את מרותה הארגונית על ועד הט"מ ועל עובדי הרשות, על מנת לאפשר עבודה סדירה ברשות, ליתן צו הקובע כי אין לנקוט בצעדים ארגוניים מכוח הכרזת המשיבים על סכסוך עבודה מיום 22.11.11 וכן לקבוע כי הצעדים הארגוניים אינם כדין.

8.     בדיון בבית הדין האזורי, מיום 22.1.12, הודיעו באי כוח הצדדים כי הגיעו להסכמה, על פי המלצת בית הדין, לפיה יתקיים ביניהם משא ומתן אינטנסיבי וכי המשיבים ימנעו מנקיטת צעדים ארגוניים בכל הקשור לתיקון תקלות ולקליטת זכיינים.

בדיון מיום 30.1.12 בבית הדין קמא, עדכנו הצדדים כי ערכו ישיבות רבות במהלך שמונת הימים. הצדדים ביקשו אורכה נוספת למיצוי המשא ומתן ביניהם. בית הדין הורה על דחיית הדיון ליום 13.2.12 וקבע כי ההסכמות בין הצדדים שקיבלו תוקף של החלטה בדיון הראשון יישארו בתוקפן עד למועד הדיון הבא.

בדיון השלישי בפני בית הדין האזורי, מיום 13.2.12, הודיעו הצדדים כי הם חוזרים בהם מכל ההבנות ביניהם וכי הם מבקשים שבית הדין יכריע בבקשה. לאור הודעת הצדדים לפיה הם מוותרים על חקירות המצהירים, הורה בית הדין האזורי על הגשת סיכומים בכתב. עוד הורה בית הדין כי ההסכמות שקיבלו תוקף של החלטה יישארו בתוקפן עד מתן החלטה אחרת.

9.     בהחלטתו מיום 22.2.12, מושא הבקשה שלפנינו, דן בית הדין האזורי בעילות סכסוך העבודה, כפי שנוסחו על ידי המשיבים - אי חתימה על הסכם עבודה חדש לעובדים בדירוג הט"מ; פגיעה בכוח הארגוני של העובדים בדירוג הט"מ על ידי העסקה נרחבת של עובדים בחוזים אישיים, קבלנים עצמאיים וחברות קבלניות; הפרת הסיכומים לגבי קידום וסיכום של נושאים מרכזיים הנוגעים להעסקת עובדים בדירוג הט"מ; טענת המשיבים כי הרשות מנהלת את המשא ומתן שלא מתוך כוונה להגיע לכדי הסכם ושלא בתום לב. בית הדין קמא קבע כי די בעובדה  שחלפו חודשים ארוכים ממועד סיום הסכם 2009 וטרם נחתם הסכם עבודה חדש כדי להוות עילה להכרזה על סכסוך עבודה. בית הדין האזורי מצא בסיכומי הרשות משום הודאה לכך שלכל הפחות עצם אי החתימה על הסכם חדש הינה עילה לגיטימית לשביתה.

10.           לאור קביעה זו לא מצא בית הדין האזורי צורך לקבוע מסמרות, בשלב זה של הדיון, האם עילות השביתה הנוספות, מעבר לעילת אי החתימה על הסכם חדש, הינם חוקיות. בית הדין קבע כי די שהעילה הראשונה להכרזה על סכסוך העבודה הינה חוקית כדי לאפשר למשיבים לנקוט בצעדים ארגוניים. בית הדין קמא ציין, במאמר מוסגר ומבלי להכריע בדבר, כי לכאורה יש ממש בטענת הרשות לפיה קבלת החלטה בדבר תוכנית לשינוי מבני הינה בתחום סמכותה הבלעדית של ההנהלה ואין היא נדרשת להסכמת ארגון העובדים לעצם קביעת תוכנית לשינוי מבני, אלא רק לקיום היוועצות עימו, שעל פי התרשמות בית הדין קמא התקיימה באופן מלא. לפיכך קבע בית הדין כי ספק גדול אם צעדים ארגוניים שהיו ננקטים על רקע זה בלבד או בעיקר על רקע זה היו כדין.

11.           בית הדין קבע כי אין הכרח להכריע במחלוקת בין הצדדים באשר לזהות הצד האחראי על עיכוב המשא ומתן ביניהם. המשא ומתן בין הצדדים החל בחודש יוני 2011 אולם חלה בו התקדמות רק החל מחודש אוקטובר, בתום המשא ומתן שהתקיים בין הרשות לבין ועד העובדים התעופתי הכללי ברשות. נקבע כי הוכח שמזה שנים ההסכמים המפעליים נחתמים קודם עם הוועד התעופתי הכללי, שבו מאוגדים למעלה מ - 80% מעובדי הרשות, ורק לאחר מכן עם ועד הט"מ המאגד תחתיו אוכלוסיית עובדים קטנה בהרבה. שאלת זהות הגורם לעיכוב במשא ומתן בין חודש יוני לאוקטובר אינה רלוונטית משחלפו חודשים ממועד החתימה על הסכם 2009. השאלה שיש לבחון הינה האם שני הצדדים מקיימים לעת הזו משא ומתן בתום לב מתוך כוונה להגיע להסכם. יחד עם זאת, קבע בית הדין כי, אין זה נכון לעת הזו לקבוע כי מי מהצדדים התנהג בצורה חסרת תום לב או לקבוע קטגורית, לבקשת הרשות, כי נציגות העובדים התנהגה ומתנהגת בצורה חסרת תום לב המצדיקה הוצאת צווי מניעה.